הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים - קרנית

חבותה של קרנית

קרנית הינה גוף אשר מתנהל עפ"י חוק, בה יושבים נציגי המערכת הממשלתית. תפקיד המנהלה הוא פיקוח ואישור פשרות בסכומים גבוהים.

תאונות בשטחים (יהודה שומרון ועזה)

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינו חל בשטחים. קיימת גם קרנית פלסטינית (אינה שייכת לקרנית הישראלית).

סעיף 12א' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע את חבותה של קרנית לפצות את הזכאי לפיצוי ואין בידו לתבוע מחמת מספר תנאים מצטברים.

הנפגע הזכאי הוא אך ורק צד ג' (הולך רגל או נוסע ברכב) ולעולם אינו הנה. המבטח האמור בחוק הינו בעל רישיון  משר האוצר ומהמפקח על הביטוח. מבטח מהרשות הפלסטינית נכלל גם בחוק זה, אולם הוא נחשב למבטח רק לרכב שאינו ישראלי (רכב ישראלי הוא רכב שרשום במשרד הרישוי ולא משנה מי בעליו).

החלופות:

תאונת פגע וברח

כאשר הנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע.  כשאין בידי הנפגע פרטי הנהג – קרנית חבה, אלא אם זהות הנהג מוסתרת במתכוון.

• הלכת הורוביץ מדברת על אדם שנפגע ממשאית אחת בנמל, ויש 4 משאיות ששתיים מהן מבוטחות בחברת כלל ושתיים בחברת מגדל. הנפגע לא ידע מאיזו משאית ספציפית נפגע, ולכן נקבע בביהמ"ש העליון כי יש לפנות לקרנית.
• לעומת זאת, אם נפגעים מאוטובוס, ואין את פרטי הנהג, יש לפנות למבטח חברת האוטובוסים , שכן כל האוטובוסים של אותה החברה, מבוטחים באותה חברת ביטוח, לכן קרנית לא חבה במקרה כזה.
• כך גם כאשר מדובר ברכבי צה"ל, לא יודעים איזה רכב בדיוק פגע, אבל זהות המבטח ידועה, לכן פונים למבטח ולא לקרנית.

מבחן השקידה הסבירה

אדם שנפגע לא יכול להגיד שאינו יודע/ זוכר איזה רכב פגע בו במסגרת תאונת הדרכים, ולפנות לקרנית לקבלת הפיצויים.
כאן חל מבחן השקידה הסבירה. המבחן קובע כי הנפגע חייב לעשות מאמץ סביר לאתר את הרכב הפוגע. במקרה של קטין, שקידת ההורים כשקידת הקטין.

פניה למשטרה בזמן וללא דיחוי מהווה שקידה סבירה. לאתר עדי ראיה וכדו'.

כשרכב אינו מבוטח, הנוהג חייב לפצות את הנוסע.

כאשר מדובר בתאונת דרכים מעורבת, בה מעורבים מספר רכבים למשל שני רכבים בנסיעה שפוגעים שניהם בהולך רגל. חייב להיות מגע פיזי בין כלי הרכב והנפגע), הנהגים חבים ביחד ולחוד.

אם לרכב אחד אין ביטוח, הרכב המבוטח ישא במלוא החבות לפיצוי , וקרנית לא תחוב בפיצוי, מאחר ויש את מי לתבוע (את הרכב המבוטח). קרנית נכנסת לתמונה רק כאשר אין את מי לתבוע ואין ממי לקבל פיצוי.

רכב חסר ביטוח אשר פגע בהולך רגל ואחרי 30 מ' פגע ברכב אחר, קרנית חבה בפיצוי הולך הרגל. הרכב השני אינו מעורב בתאונה, מאחר והמחוקק קבע מבחן טכני לתאונת דרכים מעורבת, רק כאשר במועד התאונה היה מגע בין 2 כלי הרכב.

חבויות כלפי נפגעים בשטחי יהודה שומרון ועזה

הכלל הוא כי הנוהג ברכב ישראלי חייב לפצות ישראלי (שרשום במרשם האוכלוסין),  אם תאונת הדרכים אירעה בשטחים, אז יראו אותה כאילו אירעה בארץ. כאשר הרכב ישראלי והנפגע ישראלי,לא משנה היכן אירעה תאונת הדרכים, והרכב חסר ביטוח, פונים לקרנית הישראלית.

נהגים ברכבים חסרי ביטוח

ההנחה כשנוהגים ברכב של חבר, היא שיש ביטוח
המבחן הוא מבחן הקירבה. הסבירות היא תמיד שיש כיסוי ביטוחי, ולא צריך לבדוק.
עובד שנוהג ברכב של מעביד, שליח למשל, באופן רגיל אין חובה לבדוק אם קיים ביטוח.
אם הרכב צמוד לעובד הספציפי שנפגע בתאונת הדרכים – על העובד ההקפדה גדולה יותר, כי הוא עושה שימוש ברכב גם מעבר לשעות העבודה ולכן צריך לבדוק קיומו של הביטוח.

בעניין זה נקבע כי כאשר חברים לוקחים ל"סיבוב" אופנוע של חבר, חלה עליהם חובה לבדוק אם יש ביטוח.
נהג מונית למשל, חייב לבדוק קיומו של ביטוח ולא לסמוך על  המעביד שהביטוח קיים.

סעיף 7ב' קובע כי תלויי הנפגע זכאים לתבוע ולקבל פיצויים, גם אם הנפגע עצמו לא זכאי (יודגש כי עזבון לא נהנה מזכות זו במקרה כזה).

זכות השיבוב