רשלנות רפואית

רופאים רבים נמנעים להעניק חוות דעת שליליות על עמיתים לעבודה. ולכן במקרים רבים נותרים הנפגעים ללא חוות דעת מהימנה להציג בבית משפט.
לכן, חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, שיוכל לאתר רופאים מקצועיים המוכנים לערוך את חוות דעתם בנדון.

פנייה לעורך דין במקרים של תביעות רשלנות רפואית חשובה גם לצורך איסוף התיק הרפואי וכל החומר הקיים במוסדות הרפואיים השונים. במקרים רבים, החומר לא ניתן למטופל אלא לאחר הצגת פניה מרשמי של עורך דינו. בכדי לקבל את התיעוד הרפואי יש לחתום ולתת כתב ויתור על סודיות רפואית, רצוי על ידי עורך דין המתמחה בתחום רשלנות רפואית.

כאשר הטיפול הרפואי הרשלני ניתן במסגרת מוסד רפואי, בית חולים לדוגמה, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד המוסד עצמו וכן נגד הרופא המטפל.

השאלה נשאלת היא האם המטפל הוא האחראי לנזק שנגרם או לא. רשלנות רפואית מוגדרת בחוק תחת דיני נזיקין (סעיפים 35-36). ולכן, שרק במקרה והוכחה רשלנות רפואית על פי סעיפים אלו הקבועים בחוק, יהיה זכאי הנפגע לפיצויים כלשהם.

תביעת רשלנות רפואית ניתן להגיש עד 7 שנים מיום האירוע.
עבור קטינים, ניתן להגיש את התביעה עד 7 שנים מגיל 18, כלומר עד גיל 25.

תביעות רשלנות רפואית מוגשות על פי רוב בתחומים של כישלון בניתוח (פלסטי, לב,כירורגי, ועוד), אבחון שגוי של מחלה או אי-אבחון כלל, אי- אבחון של פגמים בעובר, טיפול תרופתי שגוי והפרת חובת סודיות רפואית.אולם חשוב לציין כי לא כל ניתוח שלא הצליח מהווה רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית - הדוגמאות הנפוצות

• רשלנות רפואית במקרים של הריון או לידה
• רשלנות רפואית של רופא מנתח בניתוח פלסטי או רשלנות בזמן הסרת שיער בלייזר שגרמו לצלקות
• רשלנות רפואית בזמן ניתוח אורטופדי
• רשלנות רפואית עקב טיפולי שיניים 
• גילוי מאוחר או רשלנות רפואית באבחון 
• הנחיות לקויות של רופאים אשר בעקבותיהם נגרמה הידרדרות במצב המטופל או נכות