תאונת דרכים בדרך לעבודה, במהלך עבודה, בדרך חזרה מהעבודה
מהי תאונת עבודה ?
תאונה שאירעה לאדם תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, וכאשר מדובר בעצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
מתי יכירו בתאונת דרכים כתאונת עבודה על פי המוסד לביטוח לאומי ?
תאונת דרכים תיחשב כתאונת עבודה אם אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה מביתו, מן העבודה לביתו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
אם התאונה ארעה תוך כדי עבודתו של המבוטח;
אם התאונה אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
התנאי להכרת תאונת הדרכים כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי הוא בלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת.
מה המשמעות בהפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת ?
תאונת דרכים שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה לא יכירו בה כתאונה בעבודה אם חלה בה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטייה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו,
או בעיסוקו במשלח ידו - אם מדובר בעצמאי.
במקרים הבאים לא יראו כהפסקה או כסטייה של ממש, אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:
1. כדי ללוות ילד לגן ילדים.
2. כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.
לאחר תאונת הדרכים יש למלא טופס 250 (טופס למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה) חתום בידי המעביד.
לאחר שהתאונה תוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי יש למלא טפסים לקבלת דמי פגיעה – וזאת במקרה ומבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו נזק גוף שבגללו אינו מסוגל לעבוד ואף לא בעבודה מתאימה אחרת,
ישלם לו המוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה.
דמי פגיעה ישולמו לנפגע בעד שלושה עשר שבועות (עד 91 יום):
1. בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה ע"י הביטוח הלאומי אלא ע"י המעביד.
2. בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה, אשר בהם לא היה המבוטח מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת בתוצאה מהפגיעה, לא ישולמו דמי הפגיעה אלא אם כן לא היה המבוטח מסוגל לעבודה כאמור שנים עשר ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה.
3. דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח בשלושת החודשים שלפני התאונה, אך לא יותר מ- 75%.
בתום 91 ימי דמי הפגיעה עבורם שולמו לנפגע 75% משכרו, ובמידה והנפגע שעקב הפגיעה בעבודה/תאונת הדרכים נפגע כושרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה, ימלא הנפגע טופס לקביעת דרגת נכות עקב פגיעה בעבודה, יעבור ועדה רפואית שם רופא או ועדה רפואית, יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות דרגת נכות לנפגע- וזאת אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה;
בתום הועדה תקבע לנפגע נכות צמיתה, ועליה יקבל גמלה חד פעמית (נכות של 5% - 9% לצמיתות).
במידה ודרגת הנכות היא עד 19%, במידה ונקבעה לנפגע דרגת נכות יציבה שהיא 20% ומעלה – יקבל הנפגע קצבה חודשית;
הועדה הרפואית יכולה לקבוע גם "דרגה נכות שאינה יציבה" (נכות זמנית).
בתום הליך קביעת דרגת הנכות מול המוסד לביטוח לאומי, ובמידה ומדובר בתאונת דרכים והנפגע תבע גם את חברת הביטוח המבטחת אותו בביטוח חובה,
ובמידה ונקבעה דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה את חברת הביטוח. אך חשוב לזכור כי אין כפל תשלומים.
בית משפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה (את קביעת דרגת הנכות ע"י המוסד לביטוח לאומי), אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
|
