מטופלת עברה ניתוח לשאיבת שומן
המנתח שכח על בטנה את כלי עבודה, וכתוצאה מכך נותרה לה צלקת מכוערת.
מבדיקת גיליון הטיפול המפרט את מהלך והתנהלות הניתוח, לא כתבה כל מילה על השארת הכלי על בטן המטופלת ורק בדיעבד התגלו הדברים.
חולה לב שעבר צינתור
חולה לב עבר צינתור, במהלך הצינתור השתמשו בצנתר וחלק ממנו נותר בליבו של החולה.
במקרה זה בשל אורך הצנתר, לא היה כל ספק כי המנתח ידע שחלקו נותר בליבו של החולה, אך בכל זאת המקרה לא סופר לחולה.
כאשר הוגשה תביעה ברשלנות רפואית, נראה בסרט הצינתור כי נותר חלק מהצנתר בליבו של המטופל.
פגיעה באוטונומיה
הפרת חובת הזהירות
גרימת נזק
התובע ברשלנות רפואית חייב להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין המעשה הרשלני לטענתו, לקיומו של הנזק: סעיף 64 לפקודת הנזיקין מגדיר את הקשר הסיבתי הנדרש "גרם נזק באשם" – "אשם" הוא מעשהו או מחדלו של אדם, שהם עוולה לפי פקודה זו, או שהם עוולה כשיש בצדם נזק, או שהם התרשלות שהזיקה לעצמו, ורואים אדם כמי שגרם לנזק באשמו, אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק.
אולם לא יראוהו כך אם נתקיימה אחת מאלה
(1) הנזק נגרם על ידי מקרה טבעי בלתי רגיל, שאדם סביר לא יכול היה לראותו מראש ואי אפשר היה למנוע תוצאותיו אף בזהירות סבירה.
(2) אשמו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק.
(3) הוא ילד שלא מלאו לו שתים עשרה שנה, והוא שניזוק, לאחר שהאדם שגרם לנזק הזמין אותו, או הרשה לו, לשהות בנכס, שבו או בקשר עמו אירע הנזק או להימצא כה קרוב לאותו נכס שבמהלכם הרגיל של הדברים היה עשוי להיפגע באשמו של אותו אדם.